סכסוכים בסטרטאפים – כשקוד תוכנה או פטנט הופכים להיות בני ערובה לסכסוך בין מייסדים

סכסוכים בסטרטאפים עשויים לפרוץ ממגוון סיבות, אך מה ניתן לעשות כאשר זכויות קניין רוחני כדוגמת קוד תוכנה או פטנט הופכים להיות בני ערובה של אותו סכסוך?

ישראל על פי כל המדדים היא מעצמת סטרטאפים מהמובילות בעולם. מאות אם לא אלפי סטרטאפים קטנים כגדולים מחפשים את "הדבר הבא", את התוכנה או המוצר שיפרצו אל העולם ויביאו לאקזיט המיוחל. לרוב, דווקא בשלבי חייו הראשונים של סטרטאפ חדש, חדוות היצירה, החלום הגדול והרצון לפרוץ – מחפים על גורמים בינאישיים שיכולים כמו בכל שותפות עסקית להוביל לסכסוכים. זהו גם השלב שבו לרוב יש התקדמות משמעותית בפיתוח, שמובילה לזכויות קניין רוחני שונות, כדוגמת קוד תוכנה או פטנט המהווים נכס מרכזי ומשמעותי של המיזם והחברה המתפתחת.

אלא, שהניסיון מלמד, כי במקרים רבים של סכסוכים הפורצים בסטרטאפים, זכויות הקניין הרוחני ושאלת הבעלות בהן נמצאות בלב המחלוקת בין הצדדים. בנוסף, לא אחת, זכויות אלו הופכות להיות בגדר "בנות ערובה" של אחד מהצדדים, ובמקרים קיצוניים יותר נעשה ניסיון לחבל או להבריח את זכויות הקניין הרוחני באופן שעשוי לפגוע בצורה קשה בחברה ובזכויות יתר השותפים לפיתוח ולמיזם.

זכויות קניין רוחני בסטרטאפים – קווים לדמותן

לרוב, סכסוכים בסטרטאפים, בדומה לסכסוכים בין בעלי מניות בכלל, הינם סכסוכים רווי יצרים שבהם עולות טענות קשות של צד אחד כנגד משנהו. ככל שמדובר בסטרטאפ מתחיל, או כזה שכמות הגורמים הלוקחים בו חלק הינה מצומצמת, נטיית הסכסוכים הינה להיות אישיים מאוד. לדבר זה השפעה משמעותית על תפיסת כל אחד מהצדדים את השקעתו בסטרטאפ עד אותו מועד, וכפועל יוצא את זכויות הקניין הרוחני בו בפרט ביחס לגורמים האחרים מולם קיים הסכסוך. הצעד הבא, הינו "ניכוס" של זכויות הקניין הרוחני של הסטרטאפ, ניכוס הנעשה לרוב על ידי אחד מהצדדים שחש כי תרומתו לפיתוח בין בהשקעה ובין בעבודה הייתה משמעותית יותר מהאחרים.

התייחסות לפיתוח – בין אם מדובר בקוד תוכנה ובין אם מדובר בפטנט – כנכס אישי של כל אחד מהשותפים לסטרטאפ, עשויה לגרום במקרים של סכסוך ביניהם לנטילה של זכויות הקניין הרוחני על ידי אחד מהם, באופן שעשוי לפגוע ביתר השותפים. בחלק מהמקרים, הנטילה והוצאת הקניין הרוחני מהחזקה של יתר השותפים או התאגיד, הינה השלב הראשון בדרך להברחתו החוצה מהמיזם המסוכסך לצדדי ג' – אם בדרך של מכירה, ואם בדרך של העברה "ללא תמורה".

במקרים כאלו, ובפרט כאשר מתעורר חשד כי אחד מהמעורבים או כמה מהם פועלים להוציא את הקניין הרוחני מידי יתר השותפים בסטרטאפ או מידי החברה שמחזיקה בו, יש לפעול במהירות האפשרית על מנת לסכל את הדבר, שכן לא אחת פעולות הנעשות באיחור עשויות להעמיד את יתר השותפים בפני מצב מוגמר שרק הליכים משפטיים ארוכים עשויים להשיב את המצב לקדמותו, אם בכלל.

מנגנונים זמניים למניעת הברחת זכויות קניין רוחני במקרה של סכסוך בסטרטאפים

כאמור, במידה ומתחיל להתגלע סכסוך בין מייסדים ושותפים בסטרטאפ, יש לבחון בראש ובראשונה מי הגורם שמחזיק בפועל בזכויות הקניין הרוחני. בחלק גדול מהסטרטאפים זכויות שונות, ובעיקר פטנטים, לא נרשמות ישירות על החברה או כל המייסדים שלה בשווה או באופן עליו סוכם בפועל בין הצדדים, כי אם על שם אחד מהמייסדים או חלק מהם. הסיבות לכך הינן מגוונות וקשורות לעיתים בהיבטי מס עתידיים, או בהיבטים הקשורים להתפתחות על ציר הזמן של הסטרטאפ וצירוף מאוחר יותר של גורמים נוספים למיזם. בכל אופן, יש לבחון מבחינה מהותית מי בעל זכויות הקניין הרוחני בקוד או בפטנט, ומי בעל הזכויות הרשום בפועל (ככל שמדובר בזכויות קניין רוחני שניתן לרושמן). בחינה זאת, יכולה וצריכה להיעשות באמצעות עורך דין לקניין רוחני המתמחה בתחום חברות ההזנק.

במידה וקיים פער בין הגורם המחזיק בפועל בזכויות הקניין הרוחני לבין מצב הזכויות המהותי בהן, ובמידה וקיים חשש כי מצב זה ינוצל לרעה, הרי שיש לפעול ללא דיחוי לסכל הברחה של זכויות הקניין הרוחני.

ככל שכבר מתקיים הליך משפטי בין הצדדים, יש לפעול ללא דיחוי לקבלת סעדים זמניים בבית המשפט, ובהם הוצאת צווי מניעה לביצוע דיספוזיציה בנכסי הקניין הרוחני שבמחלוקת. במידה וטרם נפתח הליך משפטי עיקרי, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לסעדים זמניים אף טרם פתיחת הליך עיקרי, ולבקש דיספוזיציה בנכסי הקניין הרוחני של השותפים או החברה.

בשני המקרים, יהיה כבר בשלב הראשוני על מבקש או מבקשי הסעד הזמני מבית המשפט להראות תשתית עובדתית, גם אם ראשונית, להיותם בעלי זכויות קניין רוחני בקוד תוכנה או בפטנט של הסטרטאפ. בנוסף, יהיה עליהם לעמוד בהוראות שונות הקשורות במתן סעדים זמניים בבית המשפט. רק עם נקיטת הליכים אלו, ניתן יהיה להבטיח על שמירת זכויות הקניין הרוחני של השותפים השונים במיזם – זכויות שנוצרות לרוב לאחר השקעה כבירה של שעות עבודות רבות ומשאבים נוספים.

איך בכל זאת ניתן להימנע מראש מסיכון להברחת זכויות קניין רוחני בסטרטאפים במקרה של סכסוך?   

ככלל, המלצתנו היא לדאוג להסדרת זכויות הקניין הרוחני כבר בשלב הסכם המייסדים, ולפעול להגדיר בצורה ברורה למי שייכות הזכויות הקיימות והעתידיות. עם הקמת החברה, המלצתנו היא לפעול תמיד לרישום זכויות הקניין הרוחני על שם החברה, במידה והזכויות בה ובמניותיה משקפות את הזכויות של כלל השותפים במיזם. במקרים אחרים, חשוב מאוד לערוך הסכם פרטני המסדיר את זכויות הקניין הרוחני במנותק מהזכויות בחברה. מצב זה מתאים גם למקרים בהם חלק מהגורמים שלהם זכויות בקניין הרוחני הינם חיצוניים לחברה. ההמלצה היא, שכל אחד מההסכמים האמורים ייעשה ע"י עורך דין לקניין רוחני, המתמחה בחברות הזנק.

במקרה כזה, גם אם יתגלע סכסוך בעתיד בין השותפים במיזם, הסיכון שבהברחת זכויות הקניין הרוחני או ניכוס שלהן על ידי אחד מהצדדים, קטן משמעותית. כשאלו פני הדברים, לא אחת הדבר אף מפחית מלכתחילה את המוטיבציה של אחד מהגורמים להעצים את הסכסוך אם כבר התפתח, מתוך ידיעה כי זכויות הקניין הרוחני אינן נתונות לדיון או לניכוס בהליך המשפטי.

למשרד רבי, גילר – משרד עורכי דין, ניסיון רב בעריכת הסכמים בתחום חברות ההזנק והקניין הרוחני, וכן בייצוג בתביעות מסוג זה. הנכם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה בעניין בלחיצה כאן.