תחום הזיכיונות זוכה לפופולאריות גואה בשנים האחרונות. הסיבה לכך נעוצה בין היתר בתהליכים כלכליים ושיווקיים, אשר בבסיסם קיימת העדפה צרכנית לרשתות מוכרות עם מוניטין ידוע המעניקות שירותים או מוכרות את מכותלן בפריסה ארצית. הדבר, מוביל בתורו לביקוש הולך וגובר לקבלת זיכיונות מאותן רשתות, אשר בתורן נהנות מהתפתחות עסקית, ביסוס שליטתן בשוק והכנסות משימוש במוניטין שלהן.
יחד עם זאת, לא אחת יחסי הגומלין שבין נותן הזיכיון למקבל הזיכיון עשויים ליצור קשיים במישורים משפטיים מסוימים. חלקם זוכים לטיפול בהסכם זיכיון, ועל חלקם לא אחת לא ניתנת הדעת במלואה במועד כינון יחסי הזיכיון.
חשיפת נותן זיכיון לתביעות ייצוגיות בגין הפרות חוק של מקבל הזיכיון
אחת מן החשיפות המשפטיות שלא זוכה תמיד להתייחסות פרטנית או להסדר כולל בהסכמי הזיכיון, נוגעת לתביעה ייצוגית שמוגשת נגד נותן הזיכיון בשל מעשים שונים המקימים עילה להגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 – מעשים שמי שאחראי להם הוא מקבל הזיכיון. עסקינן לרוב בתביעות ייצוגיות בתחומים צרכניים שונים, אך לא רק. בבסיס התביעה, כאמור, התנהלות של מקבל הזיכיון אשר במהלך פעילותו ביצע עוולות או מעשים אשר בגינם מוגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית.
ניסיוננו כמי שמייצגים תאגידים נותני זיכיון מלמד, כי במקרים אלו מוגשת התובענה הייצוגית (בשלב הראשון הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית) הן כנגד הזכיין, והן כנגד מעניק הזיכיון. זאת, על אף שלא מעניק הזיכיון הוא הגורם שביצע את המעשה או המחדל בגינו מוגשת התובענה. יתירה מכך: לעיתים אנו עדים לכך שהתביעה מוגשת אך ורק נגד מעניק הזיכיון, וכלל לא מערבת את מקבל הזיכיון האחראי באופן ישיר לעילת התביעה. לעיתים הדבר נעשה משום שהתובע הייצוגי אינו מודע לכך כי המקום בו התבססה עילת תביעתו לכאורה מנוהל בזיכיון, ולעיתים ניסיוננו מלמד שהדבר נעשה בכוונת מכוון על מנת לנהל את התביעה מול "הכיס העמוק", שלרוב הוא נותן הזיכיון ולא מקבל הזיכיון.
ההשלכות המשפטיות של תביעה ייצוגית נגד מעניק זיכיון
כאמור, ברוב המקרים הבקשה לאישור תובענה ייצוגית תוגש נגד מעניק הזיכיון יחד עם מקבל הזיכיון, ולעיתים תוגש הבקשה נגד מעניק הזיכיון בלבד. מבלי להתייחס לפגיעה התדמיתית הקשורה בהגשת תביעה ייצוגית נגד מעניק זיכיון – שלרוב המוניטין שלו הוא הנכס המרכזי בו הוא מחזיק – הרי שתביעה ייצוגית נגד מעניק הזיכיון בעד מעשים שנעשו על ידי מקבל הזיכיון עשויה להעמיד אותו בחשיפה משפטית משמעותית.
חשיפה משפטית זו, תגדל ככל שעילת התביעה הייצוגית נוגעת למעשים שבוצעו על ידי מקבל הזיכיון בזיקה ישירה לזכיינותו ובמסגרת יחסי הזכיינות עם מעניק הזיכיון (בדרך של אחריות שילוחית). במקרה זה, ככל שהמעשים שנעשו על ידי מקבל הזיכיון מנוגדים להסכם הזכיינות, הרי שלנותן הזיכיון תקום עילת תביעה נגד מקבל הזיכיון, אך לא מן הנמנע שימשיך הוא להיות צד לתובענה הייצוגית לשם בירור חבותו בה. מנגד, ככל שמדובר במעשים שאינם נגזרים בהכרח מיחסי הזכיינות או מנוגדים להם באופן ישיר, נכון לפעול ביתר שאת למחיקת נותן הזיכיון מהבקשה לאישור התובענה הייצוגית ולהקטנת חשיפתו המשפטית. מכל מקום, נכון לערב כבר בשלב זה עורך דין לתביעות ייצוגיות, המתמחה בתחום הזכיינות וביחסי הגומלין והחבויות המשפטיות בין מעניק זיכיון למקבל זיכיון. ככל שמעורבותו של עורך דין לתביעות ייצוגיות תהיה מוקדמת יותר, כך גדל הסיכוי בנסיבות המתאימות לפעול לדחיקתו החוצה מן ההליך של נותן הזיכיון.
פתרונות מוקדמים בהסכם הזיכיון ביחס לחשיפה לתביעות ייצוגיות בגין מעשי זכיין
לצד הטיפול האקוטי הנדרש במקרים שבהם כבר הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד זכיין ונגד מעניק הזיכיון, נכון להסדיר מראש את תחום החבויות והאחריות המשפטית ביחס למעשים, מחדלים והפרות חוק מטעם הזכיין כבר במועד חתימת הסכם הזיכיון. בפרט, יש להתייחס לתחום של התובענות הייצוגיות, שהן לרוב תובענות בעלות חשיפה כלכלית משמעותית הן למעניק הזיכיון והן למקבל הזיכיון. בשל היקף החשיפה הכספית, נכון להביא את הדבר בחשבון גם בכל הקשור למנגנון הערבויות הקבוע בהסכם, וכן לקבוע את מנגנון הטיפול המשפטי במקרה של תביעה המוגשת נגד נותן הזיכיון בגין מעשים של מקבל זיכיון. באופן זה, יכול מעניק הזיכיון לשלוט בצורה טובה יותר על חשיפתו המשפטית בשל מעשים של מקבל הזיכיון, דבר שלו חשיבות קריטית עוד יותר בחברות המעניקות זכיינויות בהיקפים נרחבים.
משרדנו בעל ניסיון רב בתחום התובענות הייצוגיות, בין היתר נגד רשתות, מעניקי זכיונות ומקבלי זכיונות וכן בעריכת הסכמי זיכיון. לקבלת מידע נוסף ניתן לפנות אלינו בכל שאלה בלחיצה כאן.
